מה עובר לכם בראש כשאתם חושבים על תוכי? ציפור ביתית, צבעונית, משעשעת? כשמדובר בזן התוכים שנקרא קיאה, כל התשובות לא נכונות. הקיאה הוא זן תוכים שנמצא בסכנת הכחדה בטבע, וגם כמעט שלא קיים בשבי. סיבה מספיק טובה כדי למהר ולהכיר אותו קצת, לא?
שם מדעי: Nestor notabilis (נסטור הררי).
אזור מחיה: הקיאה חי בעיקר בפארק הלאומי הר קוק ובאזור האלפים הדרומיים שנמצאים בניו זילנד, ומעט באזורים ההרריים שסביבם. הוא נקרא אנדמי לאזור זה, כלומר חי אך ורק שם. דבר זה מייחד אותו משאר מיני התוכים כיוון שהוא אחד המינים היחידים של תוכים שמסוגלים לחיות באקלים האלפיני המאפיין הרים גבוהים – כמות משקעים גבוהה, רוחות חזקות, טמפרטורות נמוכות ואפילו שלגים.
מראה חיצוני: בהתאם לתנאי מגוריו ההרריים והקשוחים, גם המראה של הקיאה הוא לא צבעוני וססגוני כמו של התוכים הביתיים שאנחנו מכירים. צבע נוצותיו נע בין חום לירוק כהה, כך שהוא משלב בקלות בנוף ההררי. את הצבעוניות הידועה של משפחת התוכים מציג הקיאה מתחת לכנפיו ועל גבו התחתון שצבעם אדום. משקלו הסטנדרטי של קיאה מגיע ל- 1,000 גרם ואורכו הממוצע הוא 48 סנטימטרים.
מאכלים אהובים: שוב, בשל תנאי מזג האוויר הלא פשוטים בהם הוא חי, סיגל לעצמו זן זה של תוכים מנהגי אכילה שחורגים מעט מניקור הגרעינים התמים של קרוביו. הוא אמנם נהנה מאכילה של פרחים, חרקים ועלים שונים, אך גם מפגרי בעלי חיים ולעיתים אפילו מביצים וגוזלים של בעלי כנף אחרים. זאת כיוון שהאקלים הקר מצריך ממנו תזונה עתירת שומנים. באזור מחייתו נודע אף על תוכי קיאה שצללו לעבר עדרי כבשים ופצעו אותן לשם מאכל.
תוכי קיאה הם כיום מין מוגן, על פי ההערכות ישנם רק אלפים בודדים ממין זה בחיים, וזאת לאחר ציד מאסיבי של חקלאי האזור שניסו להגן על הכבשים שלהם מפני אותן תקיפות של תוקי הקיאה שהזכרנו. מדובר במין חזק במיוחד שאינו חושש גם להתקרב אל יישובי אדם, לחטט בפחי האשפה שלהם ואפילו לנסות לנקר את מכוניות המבקרים באזור מחייתו.
