חתולים, באופן כללי, מעסיקים את האדם לא מעט לאורך ההיסטוריה, עד היום. יש מקומות שבהם הוא נחשב לחיה קדושה ומפוארת, ואחרים בהם הוא נחשב סמל למסתוריות, ואפילו אופל וחשכה. תלוי, בקיצור, איפה שואלים. אבל, אחת האמונות התפלות המוכרות ביותר לאדם, היא זו הקשורה לחתול שחור. כיצד זה קרה?
אין אחד שלא מכיר את האהבה וההערצה הכמעט עיוורת של המצרים לחתולים. אלו בנו עבורם פסלים, האמינו כי יש להם יכולת לגרש רוחות רעות ושדים ולמעשה הפכו אותם לחיה המקודשת ביותר בעולם. לא מעט אנשים נקברו עם חתוליהם, במה שהראה על הכבוד הגדול שמקבל אותו אדם - ועל הכבוד לו זוכה החתול עצמו.
גם בהודו במשך שנים רבות החתול נחשב לחיה מיוחדת. היו מקומות שבהם אפילו הוצאו להורג אנשים אשר הואשמו בהריגת חתולים. הסגנון הייחודי והמסתורי שלהם, ההליכה הטקסית, הגוף הגמיש והדרך בה הם צדים - שלא לדבר על המראה המיוחד שלהם - הפכו את החתולים למשהו מיוחד במינו.
אפילו בקלפי הטארוט ישנה דמות של חתול שחור (מתחת לקלף של המלכה), אשר מסמל יציבות וביתיות ובקיצור - רק דברים טובים. אם כך, מתי הפך החתול למילת גנאי או לסמל אשר מקושר לדברים רעים? הסיבה לכך, תופתעו לדעת, נעוצה ככל הנראה בכנסייה הקתולית. עד לשם זה הגיע.
אין לכך הוכחות חותכות, אך ככל הנראה אנשי הכנסייה הסתייגו מההערצה העיוורת לחתולים שהתפתחה עם השנים. הם ראו עד כמה אנשים סוגדים לחתולים הללו ורצו לנטרל את הסגידה הזו, כדי לגרום לאנשים להאמין באל (ובמי שמייצג אותו כמובן) ולא בשום דבר גשמי וארצי.
בהתאם, שוב - כך על פי ההערכות וההשערות - הפיצו אנשי הכנסייה שמועות שונות על החתול. לפתע, החלו לשמוע אנשים דברים רעים על החיה הזו, ועל הקשר שלו לכת השטן, למאגיה ולמעשי כשפים. לא לחינם ידוע עד היום שהשילוב בין כשפים לחתולים הוא כמעט אוטומטי - כך ניסו בעבר לשכנע אנשים.
בהתאם, החלו שמועות גם לגבי החתול השחור. הצבע הקודר וה'מכושף' הביא את המפיצים להחליט שזהו האמצעי בעזרתו יוכלו להפיץ את השמועות הגרועות ביותר ובין היתר - סיפרו על כך שחתול שחור אשר חוצה את השביל מול אדם, מסמל מזל רע.
מעניין לדעת שדווקא חתול אשר הולך בשביל צדדי - ובעיקר כזה שאין לו זנב - נחשב דווקא לבעל סגולות טובות. בעבר, זנב החתול נחשב לבעל סגולות מרפא ותכונות חשובות, ולכן חתול ללא זנב התקשר מייד למשהו טוב.
נכון, כיום רוב מי שרואה חתול שחור ומאמין באמונה התפלה הזו, יורק הצידה שלוש פעמים כדי לשחרר את הכישוף ולמנוע מהחתול 'לבצע את זממו' ולפגוע בגורלו של האדם. למרות זאת, לא ממש ברור מדוע פעולה זו נעשית.
אגב, באיטליה - אולי בהשראת הכנסייה הקתולית שמקומה ברומא - האמונה הטפלה מופרת בכלל על ידי צורה מסוימת של היד, בה מורמות הזרת והאצבע (בדומה לסמל הרוק הכבד שבו משתמשים המעריצים וזמרים רבים). מדובר בעניין ידוע מאוד בארץ המגף.